טיסתכם בוטלה בגלל המלחמה וסגירת המרחב האווירי? שתי פסיקות של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בקשר לחובת פיצוי על ביטול טיסה ארקיע, עושות סדר באחריות חברות התעופה לפי חוק שירותי תעופה, ודוחות את ניסיונן לגלגל את החשבון אל קופת המדינה.
סגירת המרחב האווירי וביטולי הטיסות
גל של תביעות מציף את בתי המשפט בעקבות ביטולי טיסות שאירעו במהלך מבצע "עם כלביא". המדינה סגרה את המרחב האווירי של ישראל בין התאריכים 13.6.25 ל-24.6.25, וכתוצאה מכך בוטלו טיסות רבות. שני מקרים נידונו לאחרונה במאוחד תחת שרביטו של אותו שופט: במקרה הראשון, הנוסעים תבעו 38,877 ש"ח בגין ביטול טיסתם ממונטנגרו לתל-אביב שאמורה הייתה להמריא ביום 15.6.25. במקרה השני, הנוסע תבע 4,000 ש"ח בגין ביטול טיסתו מכרתים לתל-אביב ביום 14.6.25.
ארקיע מול משרד התחבורה
טענות הנוסעים
במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר כי חלה על חברת התעופה ארקיע חובה לפצותם בגין ביטול הטיסה ולשפות אותם על הנזקים שנגרמו להם עקב אי-קיום הטיסה במועד המתוכנן ובעיקר בנוגע להחזר הוצאות שהיו לנוסעים במהלך תקופת ההמתנה לטיסה חלופיתעבור מלונות ארוחות ועוד.
טענות חברת ארקיע
מנגד טענה חברת התעופה ארקיע בין היתר כי הטיסות של הנוסעים בוטלו אך ורק עקב החלטת המדינה לסגור את המרחב האווירי בשל מבצע "עם כלביא". לאור זאת, חברת התעופה ארקיע טענה כי ככל שבית המשפט ימצא לנכון לחייב אותה לשלם פיצוי על ביטול טיסה לנוסעים, הרי שעל המדינה לשפות אותה ולשאת בעלויות הפיצוי במלואן. עוד הוסיפה וטענה ארקיע טענה, כי היא אינה אמורה לשאת בנזקים הנובעים מהחלטות רגולטוריות וביטחוניות של הממשלה.
בית המשפט: מי נושא באחריות על פי חוק שירותי תעופה?
השופט דן ליברמן מבית משפט לתביעות קטנות בירושלים דן בטענות הצדדים בשני התיקים, והחליט לקבל את בקשות המדינה לסילוק על הסף של ההודעות לצד שלישי ששלחה חברת התעופה ארקיע וחייב אותה לשלם 1,200 ש"ח בכל אחד מהתיקים כהוצאות משפט לטובת המדינה.
בית המשפט קבע כי חברת ארקיע לא הצליחה להצביע על שום מקור חובה משפטית שמחייב את המדינה לשפות אותה בגין פיצויים שעליה לשלם לנוסעים. השופט הבהיר כי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) מטיל חובות ספציפיות על חברות התעופה: "חוק שירותי תעופה אינו מטיל על המדינה חובה לשפות חברת תעופה, שנאלצה לבטל טיסה בשל החלטה של הממשלה או של משרד התחבורה, בגין ההפסדים או ההוצאות שנגרמו לחברה עקב אותה החלטה".
עוד הדגיש השופט כי עצם גרימת הנזק הכלכלי לחברת ארקיע אינה מקימה אוטומטית עילת תביעה נגד קופת המדינה. וכך נכתב: "עצם העובדה שמדיניות רגולטורית מסוימת או החלטה של רשות של מנהלית מטילות חבות כספית על גורם זה או אחר, או גורמות לו נזק כלכלי, אין משמעה כי קיימת חובה משפטית של המדינה לפצות (או לשפות כספית) את מי שנפגע מאותה החלטה". השופט ציין כי כדי שתקום חובת פיצוי, על ארקיע להוכיח שההחלטה התקבלה שלא כדין או שנפל בה פגם משפטי.
לסיום, השופט קבע כי אם ברצונה של חברת ארקיע לתקוף את החלטות משרד התחבורה והממשלה במבצע "עם כלביא", בית המשפט לתביעות קטנות אינו המקום המתאים לכך. תקיפה של שיקולים זרים או חוסר סבירות בהחלטות מדינה צריכה להיעשות בערכאה המוסמכת.
פסיקת הוצאות וסיכום
לאור קבלת הבקשות למחיקה על הסף, נדחו ההודעות לצד שלישי ששלחה חברת התעופה ארקיע נגד המדינה, תוך שבית המשפט חייב את ארקיע לשלם בהוצאות משפט בסך 1,200 ש"ח לטובת המדינה בכל אחד משני התיקים הנידונים. התביעות העיקריות של הנוסעים מול חברת התעופה ארקיע ימשיכו להתברר בנפרד.
ת"ק (י-ם) 25588-09-25 גולן ואח' נ' ארקיע, ניתן ביום 05.03.26; ת"ק (י-ם) 66903-07-25 שפק נ' ארקיע, ניתן ביום 15.02.26, על-ידי בית משפט לתביעות קטנות בירושלים.