באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים על רישום יתר בטיסה? משפחה ישראלית שטסה מרודוס לישראל מצאה את עצמה מחוץ למטוס בעקבות החלפת מטוס של הרגע האחרון שגרמה למצב של רישום יתר (אוברבוקינג). הנוסעים, שזעמו על השתלשלות העניינים, תבעו את חברת "אל על" על הפרת חוק שירותי תעופה. בית משפט השלום בבת ים דן בשאלה: מה קורה כאשר אתם מאחרים לדלפק הצ'ק-אין, ומתי באמת ניתן לפסוק עבורם פיצוי כנגד חברת התעופה?
טיול ברודוס שהסתיים מחוץ למטוס
האירוע התרחש כאשר ארבעה בני משפחה רכשו כרטיסים לטיסת אל על (LY5122) מרודוס לתל אביב, שתוכננה להמריא ב-21.8.2024 בשעה 18:00. כשהגיעו הנוסעים לשדה התעופה, התברר כי הטיסה נמצאת במצב של רישום יתר (Overbooking). הסיבה לכך, לטענת חברת התעופה, הייתה החלפת דגם המטוס לדגם קטן יותר בעקבות הסלמה במצב הביטחוני בישראל.
אחד הנוסעים (האב), שהקדים וביצע צ'ק-אין מוקדם מראש, קיבל הצעה לעלות לטיסה, אך הוא בחר לוותר על מושבו כדי לא להישאר בנפרד מיתר בני משפחתו. שאר הנוסעים לא ביצעו צ'ק-אין מוקדם, ולכן לא הועלו לטיסה כלל. למרות שחברת התעופה סיפקה להם לינה במלון והסעה, הנוסעים רכשו בסופו של דבר טיסה חלופית בחברה אחרת ליום המחרת, ולאחר חזרתם ארצה הגישו תביעה לבית המשפט.
טענות הנוסעים
במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר כי חברת אל על לא סיפקה להם את מלוא ההטבות המגיעות להם על פי חוק שירותי תעופה – חוק טיבי. לטענתם, נציגי החברה לא ביצעו "סקר מתנדבים" בקרב הנוסעים כדי לבדוק אם ישנם כאלה המוכנים לוותר על מושבם בתמורה לפיצוי, בטרם סירבו להעלותם לטיסה. בנוסף, הם טענו כי ההצעה שניתנה להם לטיסה חלופית בחברת אל על הייתה למועד בלתי סביר של כ-12 ימים לאחר הטיסה המקורית. כמו כן, צוין כי אל על לא הציעה להם שירותי הסעה חזור לשדה התעופה או שירותי תקשורת. בשל מחדלים אלו, דרשו הנוסעים פיצויים לדוגמא ברף משמעותי, לצד הפיצוי הסטטוטורי והחזר על הוצאות כגון ימי עבודה ופנסיון לכלב.
טענות אל על
מנגד טענה חברת התעופה אל על בין היתר כי הנוסעים איחרו להגיע לדלפק הבידוק, ולכל היותר הגיעו כ-40 דקות לפני מועד ההמראה המתוכנן. החברה הדגישה כי איחור זה משליך ישירות על היקף זכאותם, ובפרט שולל לחלוטין את זכאותם לפיצויים לדוגמא, שכן במצב רגיל, אלמלא החלפת המטוס ורישום היתר, הנוסעים היו מאבדים את טיסתם ללא כל פיצוי עקב התייצבותם המאוחרת. יתר על כן, החברה טענה כי העניקה לנוסעים שירותי סיוע מלאים בזמן אמת, כולל מלון והסעה , הציעה טיסה חלופית מוקדמת ככל הניתן , ועוד טרם ההליך המשפטי הציעה לשלם להם את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק בתוספת החזר מלא של עלות כרטיסי הטיסה.
הכרעת בית המשפט: פיצוי חוקי כן, פיצוי עונשי לא
השופטת מיטל בן בסט מבית משפט השלום בבת ים דנה בטענות הצדדים והחליטה לקבל את התביעה בחלקה, וחייבה את חברת אל על לשלם לנוסעים פיצוי בסך של 10,455 ₪ (המורכב מפיצוי סטטוטורי בסך 5,760 ₪, השבת עלות הכרטיסים בסך 4,563 ₪, והחזר הוצאות בסך 132 ₪), בתוספת הוצאות משפט..
החלטת בית המשפט התמקדה בבחינה של "תנאי הסף" לזכאות לפיצוי, ובראשם – עמידה בזמנים. השופטת קבעה כי תנאי התובלה של אל על מחייבים הגעה של שלוש שעות לפחות לפני המראה בטיסה בינלאומית. הנוסעים כשלו מלהוכיח כי עמדו בלוח זמנים זה, ואף הודו בזמן אמת בהתכתבות מול החברה כי הגיעו סמוך למועד סגירת הטיסה.
באשר לדרישה לפיצויים לדוגמא, קבעה השופטת כי סעד עונשי זה ניתן רק כאשר חברת התעופה מפירה את החוק באופן מכוון. וכך ציינה השופטת בפסק הדין: "פסיקת פיצויים לדוגמא, בהיותה סעד עונשי חריג, דורשת הוכחה כי מפעיל הטיסה פעל ב'יודעין' או ב'התרסה' – קרי, מתוך כוונה להפר את הוראות החוק או תוך התעלמות בוטה ומכוונת מחובותיו".
בית המשפט התייחס לטענת אי-קיום "סקר מתנדבים", וקבע כי אף שאל על אכן לא הוכיחה שביצעה אותו, הדבר לא נבע מכוונת זדון, אלא מקושי אובייקטיבי שנוצר בשל הגעתם המאוחרת של הנוסעים לשדה. השופטת הדגישה: "במועד כה מאוחר, היכולת למצוא מתנדבים ולהחליפם באחרים פוחתת משמעותית". בנוסף, צוין כי התנהלות אל על – שהציעה פתרונות לינה באופן מיידי ואף פנתה מיוזמתה בהצעה לתשלום הפיצוי הסטטוטורי מיד כשהנוסעים חזרו לישראל – מעידה על חוסר כוונה להפר את החוק.
פסיקת הוצאות וסיכום
לסיכום, בית המשפט דחה את התביעה לפיצויים עונשיים (לדוגמא) ואת הדרישה לכפל פיצוי בגין אובדן ימי עבודה והוצאות כלב . עם זאת, בית המשפט קבע כי אל על תשלם את המגיע לנוסעים בגין רישום היתר כפי שהסכימה מראש. בנוסף לפיצוי הישיר, חייב בית המשפט את אל על בתשלום אגרת משפט בסך 1,520 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 3,500 ₪.
תאד"מ 19487-12-24 עינת צנעני ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ניתן ביום 01.03.2026, על-ידי בית משפט השלום בבת ים