📌 תקציר פסק הדין
- ערכאה: בית משפט לתביעות קטנות בעפולה
- מועד פסק הדין: 20 באוקטובר 2026
- הנתבעות: חברת התעופה אלקטרה איירווייז (Electra Airways), שהפעילה את הטיסה, והסיטונאית "השטיח המעופף"
- הנושא: טיסת טיול מאורגן מתל אביב למילאנו המריאה באיחור של 17.5 שעות. החברה טענה לתקלה טכנית במסכות החמצן
- התוצאה: התביעה התקבלה בחלקה. אלקטרה איירווייז חויבה לשלם לשבעה נוסעים 22,750 ₪: פיצוי סטטוטורי של 2,450 ₪ לנוסע, ופיצוי נוסף של 800 ₪ לנוסע על ההמתנה בלי מידע. הסיטונאית יצאה פטורה
שבעה נוסעים בגיל השלישי יצאו לטיול מאורגן באיטליה, וחיכו בנתב"ג כמעט יממה עד שהמטוס המריא. אלקטרה איירווייז הסבירה שהתגלתה תקלה במסכות החמצן, ושהחלקים הוטסו במיוחד מבולגריה. בית המשפט לא פסק שהסיפור לא נכון. הוא פסק שהחברה לא הוכיחה אותו, כי לא צירפה לכתב ההגנה אף מסמך. פסק הדין מעניין בעוד שתי נקודות: הסיטונאית שמכרה את המושבים יצאה פטורה, אף שבית המשפט קבע שהיא "מארגן" לפי החוק, והנוסעים קיבלו פיצוי נוסף על כך שהושארו בשדה בלי מידע על זכויותיהם.
מה קרה
שבעת הנוסעים, בני זוג ויחידים בגיל השלישי, רכשו טיול מאורגן לאיטליה מ"כספי טורס", לתאריכים 22–28.7.2025. "כספי טורס" לא נתבעה. טיסת ההלוך מתל אביב למילאנו הייתה אמורה להמריא ב-22.7.2025 בשעה 05:00. את הטיסה הפעילה אלקטרה איירווייז, ואת המושבים רכשה "השטיח המעופף" ומכרה אותם לחברת הטיולים.
לפי הנוסעים, הם הגיעו לשדה כשלוש שעות לפני ההמראה. קרוב למועד העלייה למטוס התברר שהטיסה נדחית, בלי הסבר ובלי מועד חדש. רק בסביבות 08:30 נמסר להם שיש תקלה במסכות החמצן. חלק מהנוסעים קיבלו ארוחת בוקר רק אחרי שעות, ושוברים לארוחת צהריים חולקו רק אחרי בקשות חוזרות. מאוחר יותר הוצע להם לנסוע למלון בתל אביב, אבל על חשבונם, ולעבור שוב את כל הבידוק כשיחזרו. הם סירבו. הטיסה המריאה רק בשעה 22:30.
הנוסעים תבעו 27,901 ₪: פיצוי סטטוטורי של 16,730 ₪ לפי חוק טיבי, החזר הוצאות מזון ושתייה של 671 ₪, ועוד 10,500 ₪ על עוגמת נפש, פיצויים לדוגמה, אי-יידוע על הזכויות ואי-תשלום הפיצוי במועד.
מה טענו הנתבעות
אלקטרה איירווייז:
- התקלה, במסכות החמצן של הנוסעים ובמחולל החמצן בתא הטייס, התגלתה רק כשהמטוס נחת בנתב"ג, כשעה לפני מועד הטיסה. מטעמי בטיחות אי אפשר היה להמריא לפני שתוקנה.
- לא היו בישראל חלקי חילוף, ולכן הם הוטסו בטיסה מיוחדת מבולגריה. לטענת החברה, היא עשתה כל מה שאפשר, ולכן חל הפטור בסעיף 6(ה)(1) לחוק.
- הנוסעים קיבלו שוברים לשתי ארוחות והצעה ללינה, ושמעו בזמן אמת מה סיבת העיכוב. הם גם לא הציגו קבלות על הוצאות המזון.
השטיח המעופף:
- היא רק ספק סיטונאי של חברת הטיולים, ולא היה לה קשר ישיר עם הנוסעים. לכן היא לא "מארגן" כלפיהם.
- היא קיבלה מאלקטרה את העדכונים על העיכוב והעבירה אותם הלאה, וממילא מדובר בתקלה שאינה בשליטת מפעיל הטיסה.
מה קבע בית המשפט ולמה
התביעה הוכרעה על סמך כתבי הטענות, בלי דיון, לפי תקנה 13(ג) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות. הנוסעים והסיטונאית הגישו השלמות טיעון. אלקטרה לא הגישה, אף שקיבלה את ההחלטה.
1. עיכוב של 17.5 שעות הוא "טיסה שבוטלה". לפי סעיף 1 לחוק שירותי תעופה, טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות לפחות נחשבת טיסה שבוטלה. הנוסעים זכאים לכן לכל ההטבות שבסעיף 6(א): שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס חלופי, ופיצוי כספי לפי התוספת הראשונה.
2. תקלה בטיחותית, אבל בלי ראיות אין פטור. בית המשפט הסכים שתקלה במסכות חמצן משפיעה על בטיחות הטיסה, ושאי אפשר להמריא לפני שהיא מתוקנה. הוא גם ציין שגרסת החברה מתיישבת עם מה שנמסר לנוסעים בזמן אמת. ובכל זאת, הנטל להוכיח את שלושת התנאים של סעיף 6(ה)(1) מוטל על מפעיל הטיסה. אלקטרה לא צירפה אף מסמך על מועד גילוי התקלה, על הפעולות לתיקונה או על ניסיונות למצוא מטוס חלופי. לכן הפטור נדחה. בית המשפט חזר על הגישה שלפיה כל תקלה טכנית נבחנת לגופה: היא לא פוטרת אוטומטית, וגם לא נפסלת אוטומטית.
3. הסיטונאית היא "מארגן", אבל לא שילמה. בית המשפט דחה את הטענה שהסיטונאית אינה "מארגן". לפי סעיף 1 לחוק, מארגן הוא מי ששוכר קיבולת בכלי טיס כדי למכור אותה לאחרים, וזה בדיוק מה שהסיטונאית עשתה, גם אם מכרה את המושבים לחברת טיולים ולא ישירות לנוסעים. סעיף 4 לחוק מטיל עליה חובות גם בלי הסכם ישיר עם הנוסע. למרות זאת היא פטורה מתשלום: לפי בית המשפט, המידע על התקלה היה בשליטתה הבלעדית של אלקטרה, האירועים לא היו בשליטת הסיטונאית, היא העבירה הלאה את ההודעות שקיבלה, ואלקטרה לא טענה דבר על אחריות הסיטונאית. ההודעה לצד שלישי שהגישה הסיטונאית נגד אלקטרה נמחקה.
4. פיצוי נוסף על חוסר המידע. סעיף 14 לחוק מחייב את מפעיל הטיסה ליידע את הנוסעים על זכויותיהם כשהטיסה מבוטלת. אלקטרה לא הראתה איך ומתי עדכנה את הנוסעים, מתי חילקה שוברים ולכמה נוסעים, ומה בדיוק הציעה לגבי מלון. בית המשפט הפנה לפסיקה שלפיה, בנסיבות מיוחדות, אפשר לפסוק פיצוי על נזק לא ממוני שנובע מהיעדר יידוע ומחוסר ודאות. בהתחשב בהמתנה הארוכה מאוד, בחוסר המידע על משך העיכוב ובאי הנוחות, נפסקו 800 ₪ לכל נוסע. בית המשפט לא כינה את הסכום "פיצויים לדוגמה", אלא "פיצוי מידתי נוסף".
5. הוצאות מזון: רק לפי קבלות. הטענה שחלק מהנוסעים לא קיבלו שוברים לא פורטה: לא צוין מי לא קיבל. לכן הוחזרו רק ההוצאות שהוצגו להן קבלות, 81 ₪.
כמה נפסק
| רכיב | חישוב | סכום |
|---|---|---|
| פיצוי סטטוטורי (טיסה של 2,000–4,500 ק"מ) | 2,450 ₪ × 7 נוסעים | 17,150 ₪ |
| פיצוי על היעדר יידוע וחוסר ודאות | 800 ₪ × 7 נוסעים | 5,600 ₪ |
| החזר הוצאות מזון לפי קבלות | 81 ₪ | |
| סה"כ לתשלום לפי פסק הדין | 22,750 ₪ |
בסעיף האופרטיבי חויבה אלקטרה איירווייז לשלם לנוסעים 22,750 ₪ בתוך 30 יום, ואחרת תתווסף ריבית. (הסכום בסעיף האופרטיבי שווה לשני הרכיבים הראשונים. רכיב הקבלות לא נכלל בו.) לא נפסקו הוצאות משפט, כי התיק הוכרע בכתב בלי דיון. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בתוך 30 יום.
איך פסק הדין הזה משתלב בפסיקה
תקלה טכנית: ההכרעה נעשית בראיות. בפסקי דין קודמים על תקלה טכנית (ראו פסק הדין מכפר סבא על תקלה בהגאים ופסק הדין מתל אביב על טיסה מפראג) בתי המשפט התווכחו על השאלה המהותית: האם תקלה כזו היא "נסיבות מיוחדות", והאם החברה עשתה כל שביכולתה. כאן הדיון לא הגיע לשם. מי שטוען לפטור בלי לצרף יומן טכני, תיעוד של הזמנת חלקים או ניסיון לחכור מטוס, מפסיד כבר בשלב הראייתי.
הסיטונאי: שתי תוצאות שונות. בכפר סבא חויבה סיטונאית תיירות, כ"מארגן", ביחד ולחוד עם חברת התעופה. כאן בית המשפט קבע שגם הסיטונאית היא "מארגן", ובכל זאת פטר אותה, בעיקר כי המידע על התקלה היה אצל חברת התעופה בלבד. לדעת הכותב, ההבדל נובע בין היתר מהנסיבות: בכפר סבא עיקר התביעה נגע לשירותי הסיוע שהסיטונאית עצמה לא סיפקה, וכאן חברת התעופה היא שהייתה עם הנוסעים בשדה. כשתובעים גם את הסיטונאי, כדאי לפרט מה הוא עצמו עשה או לא עשה.
פיצוי מעבר לסכום הסטטוטורי. בתי משפט רבים דוחים פיצוי נפרד על עוגמת נפש, בנימוק שהפיצוי הסטטוטורי כבר כולל אותה. בכפר סבא נפסק פיצוי נוסף לפי סעיף 16 לחוק, בגלל הפקרה של נוסעים עם קטין בעל צרכים מיוחדים. כאן הבסיס היה אחר: הפרת חובת היידוע שבסעיף 14, יחד עם המתנה של כמעט יממה של נוסעים מבוגרים. שני פסקי הדין מראים שהפיצוי הנוסף נשמר למקרים שבהם ההתנהלות כלפי הנוסעים הייתה חריגה, ולא לעצם הביטול.
מה זה אומר לגבי הטיסה שלך
אם טיסה שלך, גם טיסת צ'רטר במסגרת טיול מאורגן, המריאה באיחור של 8 שעות או יותר, היא נחשבת טיסה שבוטלה לפי החוק. ההסבר "תקלה טכנית" לא סוגר את העניין: חברת התעופה צריכה להוכיח אותו במסמכים. אם הושארת בשדה שעות ארוכות בלי מידע, ייתכן שמגיע גם פיצוי מעבר לסכום הקבוע, אבל זה נבחן לפי הנסיבות. בטיול מאורגן, בדוק מי הפעיל את הטיסה ומי מכר את המושבים, ותבע קודם כל את מפעיל הטיסה.
מה כדאי לשמור:
- את כרטיס הטיסה או אישור ההזמנה של הטיול, עם שם חברת התעופה המפעילה.
- כל הודעה שקיבלת בשדה ואחריו, ותיעוד של השעה שבה קיבלת אותה. צילום של לוח הטיסות עוזר.
- קבלות על כל הוצאה בשדה. בתיק הזה הוחזרו רק 81 ₪ מתוך 671 ₪ שנתבעו, כי רק להם היו קבלות.
- שמות הנוסעים שלא קיבלו שוברים או מזון, כדי שהטענה תהיה מפורטת.
שאלות ותשובות
חברת התעופה הודיעה לנו בשדה שיש תקלה במסכות החמצן. זה לא מספיק כדי לפטור אותה מפיצוי?
לא, לפי פסק הדין. בית המשפט הסכים שתקלה כזו משפיעה על הבטיחות, וגם שגרסת החברה מתאימה למה שנמסר לנוסעים. אבל הנטל להוכיח את הפטור שבסעיף 6(ה)(1) מוטל על החברה. אלקטרה לא צירפה מסמכים על מועד גילוי התקלה ועל הטיפול בה, ולכן חויבה בפיצוי המלא.
הטיסה בסוף המריאה באותו יום, באיחור של 17.5 שעות. זה עדיין נחשב "ביטול"?
כן. לפי חוק שירותי תעופה, טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות לפחות היא "טיסה שבוטלה". בית המשפט קבע שאיחור של 17.5 שעות עונה על ההגדרה, ולכן הנוסעים זכאים לפיצוי הכספי שבתוספת הראשונה, בנוסף לשירותי סיוע. העובדה שהטיסה יצאה בסוף לא משנה את הזכאות.
טסנו בטיול מאורגן. את מי תובעים: את חברת הטיולים, את הסיטונאי או את חברת התעופה?
כדאי לתבוע קודם כל את חברת התעופה שהפעילה את הטיסה. בתיק הזה בית המשפט קבע שהסיטונאית שרכשה את המושבים היא "מארגן" לפי החוק, אבל פטר אותה, כי המידע על התקלה היה אצל חברת התעופה בלבד. האחריות כולה הוטלה על חברת התעופה. בפסקי דין אחרים סיטונאים חויבו, ולכן התוצאה תלויה בנסיבות.
חיכינו שעות בשדה בלי לדעת מה קורה. מגיע על זה פיצוי נוסף?
במקרים חריגים, כן. בית המשפט פסק 800 ₪ לכל נוסע מעבר לפיצוי הסטטוטורי, כי החברה לא הוכיחה שיידעה את הנוסעים על זכויותיהם, כפי שמחייב סעיף 14 לחוק, וההמתנה הייתה ארוכה מאוד. זה לא פיצוי אוטומטי: בתי משפט רבים דוחים פיצוי נפרד על עוגמת נפש בביטול רגיל.
לא שמרנו קבלות על האוכל שקנינו בשדה. אפשר לקבל את הכסף בחזרה?
בתיק הזה, רק על מה שהוכח בקבלות. הנוסעים תבעו 671 ₪ על מזון ושתייה, אבל הציגו קבלות על 81 ₪ בלבד, וזה מה שהוחזר. הטענה שחלק מהנוסעים לא קיבלו שוברים נדחתה, כי לא צוין מי. יש בתי משפט שפוסקים לפי אומדן גם בלי קבלות, אבל קבלות הן הדרך הבטוחה.
מקור: ת"ק 37783-12-25 ס' ואח' נ' חברת אלקטרה איירווייז ואח' (בית משפט לתביעות קטנות בעפולה, כב' הרשמת הבכירה מאיה בלאו, 20.10.2026). פסק הדין בנבו
חקיקה: חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, סעיפים 1, 4, 6(א), 6(ה)(1), 14.