בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל בחלקו ערעור של משפחת נוסעים וקבע כי אייר קנדה, שהנפיקה כרטיס טיסה מחובר שנמכר כ"יחידה אחת", אחראית לשלם פיצוי על ביטול טיסת קונקשן גם כאשר המקטע שבוטל הופעל בפועל על ידי חברת לופטהנזה.
עוד נקבע כי הנסיבות הביטחוניות שנטענו כ"כוח עליון" לא הוכחו כנדרש, ולכן הנוסעים זכאים הן לפיצוי הסטטוטורי והן לפיצוי בגין שירותי סיוע שלא ניתנו להם.
פסק הדין, קובע כללים חשובים באשר לזהות החברה האחראית כלפי הנוסע בכרטיס טיסה עם מספר מקטעים, ובאשר לרף ההוכחה הנדרש כדי שחברת תעופה תיפטר מפיצוי סטטוטורי מטעמי "כוח עליון".
טענות הנוסעים נגד אייר קנדה ולופטהנזה
במסגרת ההליך טענו הנוסעים בין היתר כי ביום 4.1.2024 הם רכשו מאייר קנדה 5 כרטיסי טיסה מתל-אביב לקנדה, בהלוך וב"חזור" (25.7.2024 ו-23.8.2024 בהתאמה), תחת מספר הזמנה אחד.
לאחר שהטיסה המקורית בוטלה על ידי אייר קנדה, ולאחר משא ומתן, במקום לקבל החזר כספי – הוזמנה עבורם טיסה חלופית, שכללה הלוך עם חניית ביניים בפרנקפורט, טיסת פנים בקנדה, וטיסת חזור ממונטריאול לתל-אביב עם חניית ביניים נוספת בפרנקפורט. כרטיס הטיסה כולו הונפק על ידי אייר קנדה, תחת מספר ההזמנה המקורי ומספרי טיסה הנושאים את הקידומת "AC".
מקטע טיסת החזור השני (פרנקפורט–תל אביב) בוטל שלוש פעמים ברציפות, בכל פעם לאחר שהוזמנה עבורם חלופה חדשה – פעם נוספת דרך פרנקפורט, ולאחר מכן דרך לונדון ורומא. רק בהזמנה רביעית, דרך דובאי, הצליחו לשוב לישראל – כשבעה ימים לאחר המועד המקורי.
לאורך כל אותה תקופה לא הועמדו לרשותם שירותי סיוע כנדרש בחוק (לינה, כלכלה, תקשורת והסעות), ונאלצו לממן זאת בעצמם. לאור זאת טענו הנוסעים כי הם זכאים לקבל פיצוי על ביטול טיסת קונקשן מכוח התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, הידוע גם בשם חוק טיבי בסך 3,460 ₪ לכל נוסע, וכן להחזר הוצאות ריאליות בגין שירותי הסיוע שלא ניתנו, בסך כולל של כ-18,089 ₪.
טענות אייר קנדה ולופטהנזה
אייר קנדה טענה, בין היתר, כי המקטע שבוטל (פרנקפורט–תל אביב) הפעילה בפועל לופטהנזה, כפי שצוין בכרטיס הטיסה ("operated by"), ולכן האחריות לביטול ולתוצאותיו מוטלת על לופטהנזה ולא עליה.
עוד טענה, כי בחודשים הרלוונטיים שררו בישראל ובאזור אירועים ביטחוניים חריגים – ובהם חיסולים ממוקדים בבירות ובטהרן – שהובילו לביטול טיסות בינלאומיות רבות לישראל וממנה, ואלה מהווים "כוח עליון" שלא היה בשליטתה. לאור המצב הביטחוני אף קבעה מדיניות שינויים והחזרים מקלה, ואפשרה לנוסעים לבחור בין החזר כספי לכרטיס חלופי.
לופטהנזה, שצורפה כמשיבה נוספת (במסגרת הודעת צד שלישי שהגישה נגדה אייר קנדה), טענה מצדה כי לא הייתה לה כל התקשרות ישירה עם הנוסעים, וכי אייר קנדה היא שבחרה לשבץ אותם בטיסה שהיא הפעילה, כך שאין בסיס לחייבה לשפות את אייר קנדה בגין הפיצוי שייפסק, אם ייפסק.
החלטת בית המשפט: פיצוי על ביטול טיסת קונקשן של אייר קנדה ולופטהנזה
השופט דרור ארד-אילון מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בטענות הצדדים והחליט לתת רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, ולקבל אותו בחלקו כלפי אייר קנדה.
בית המשפט הבהיר תחילה כי מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות נשמר למקרים חריגים – ובהם מצב שבו הערכאה הדיונית נמנעה מהתייחסות לטענות שבליבת המחלוקת, באופן שהיה בו כדי להשפיע על תוצאת פסק הדין. כאן, כך נקבע, בית משפט קמא הסתפק בהפניה לפסיקה קודמת בעניינים דומים, מבלי לבחון את הראיות הקונקרטיות שהוצגו בתיק זה גופו – ולכן התקיים התנאי החריג להתערבות.
מי אחראי לביטול טיסה עם מקטע שמפעילה חברה אחרת?
בית המשפט קבע כי משהונפק כרטיס הטיסה על ידי אייר קנדה, תחת הלוגו ומספר ההזמנה שלה ומספרי טיסה הנושאים את הקידומת "AC", והטיסה החלופית (הלוך-פנים-חזור) נמכרה לנוסעים כ"יחידה אחת" – הרי שהטיסה שבוטלה היא הטיסה החלופית כולה, ואייר קנדה היא "מפעיל הטיסה" האחראי כלפי הנוסעים, חרף העובדה שהמקטע הספציפי שבוטל הופעל בפועל על ידי לופטהנזה.
בית המשפט קבע בלשון חדה: "בעצם קביעתו של אחד המקטעים בטיסה עם חניית ביניים, שנמכרה לנוסע 'יחידה אחת', לא פוטרת את עצמה מנפיקת כרטיס הטיסה מאחריותה."
הפטור מפיצוי סטטוטורי מטעמי "כוח עליון"
בית המשפט בחן האם חלה על המקרה הוראת השעה שנחקקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" (תיקון מס' 2 לחוק שירותי תעופה), הפוטרת מפיצוי סטטוטורי בתקופות מוגדרות – וקבע כי מועד ביטול הטיסה (23.8.2024) אינו נכנס לגדר אותן תקופות מוחרגות. משכך, חל ההסדר הכללי שבסעיף 6(ה)(1) לחוק, לפיו הפטור מותנה בהוכחה כי הביטול נבע מ- "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת" חברת התעופה, שגם אם הייתה עושה כל שביכולתה לא הייתה יכולה למנוע. בית המשפט אימץ את המבחן שנקבע בפסיקה קודמת: "השאלה הנבחנת אינה, האם היתה בידי המבקשת לפי נהליה הצדקה לביטול הטיסה, אלא אם מדובר היה בנסיבות שלא היו בשליטתה, ושלא היה בידה בשל נסיבות אלו למנוע את ביטול הטיסה. מדובר בעניין עובדתי המחייב הוכחה."
בית המשפט קבע כי הראיות שהציגו חברות התעופה – אזהרת מסע אמריקאית, קטעי עיתונות, וסקירה של גוף מקצועי שמעמדו לא הוברר – אינן מהוות הוראה מחייבת של רשות תעופה רשמית למנוע טיסות לישראל, אלא לכל היותר המלצות כלליות. בית המשפט ציין: "במלוא הזהירות, דברים אלה אינם מגיעים אף כדי המלצה ווֹלונטרית להפסיק טיסות לישראל."
בית המשפט הוסיף כי חלפו 23 ימים מהאירועים הביטחוניים הנטענים ו-15 ימים מתום התקופה המוחרגת בחוק, ובמועד הטיסה שבוטלה שדה התעופה בתל אביב היה פתוח – כך שהעובדה שחברות תעופה שונות בחרו להפסיק לטוס לתל אביב באותם ימים אינה מלמדת כשלעצמה על קיומן של "נסיבות מיוחדות" כנדרש בחוק. בית המשפט הדגיש שאין באמור כדי להמעיט מחומרת המצב הביטחוני, אך הבהיר: "לפי קביעת המחוקק, כאמור, למעט בתקופות שהוחרגו בהוראת השעה, הפטור מתשלום פיצוי סטטוטורי מחייב הוכחה קונקרטית של תנאי סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה ביחס לטיסה הנדונה."
הזכות לשירותי סיוע גם כשיש פטור מפיצוי סטטוטורי
בית המשפט הבהיר כי סעיף 6(ה) לחוק פוטר מפיצוי כספי סטטוטורי בלבד (הרכיב השלישי מבין שלוש ההטבות הקבועות בסעיף 6(א) לחוק), אך אינו פוטר ממתן שירותי סיוע (מזון, לינה, הסעות ושיחות טלפון כמפורט בסעיף 3 לחוק) או מהשבת התמורה או כרטיס חלופי.
במקרה זה אייר קנדה אפשרה לנוסעים לבחור כרטיס חלופי, אך לא העמידה לרשותם שירותי סיוע במהלך התקופה הממושכת שבה המתינו לשיבוצם מחדש – ולכן זכאים הנוסעים לשיפוי בגין הוצאות סבירות שהוציאו לאותה מטרה.
גובה הפיצוי
בית המשפט קיבל את התביעה להחזר הוצאות הלינה (4,814 ₪) והתקשורת (34 ₪) במלואן, על יסוד הקבלות שהוצגו. את הדרישה להחזר הוצאות כלכלה (מזון ומשקאות), שלא נתמכה בקבלות, קיבל בית המשפט בשיעור חלקי של 70% מהסכום הנתבע.
לעומת זאת, דחה בית המשפט את התביעה להחזר הוצאות נסיעה נוספות ורכב שכור, מששוכנע כי לא היה בהן צורך, וכן דחה תביעה לפיצוי נפרד בגין עגמת נפש, בקובעו כי רכיב זה כלול ממילא בפיצוי הסטטוטורי.
ההודעה לצד השלישי
בית המשפט לא מצא מקום להתערב בתוצאה לפיה נדחית הודעת הצד השלישי שהגישה אייר קנדה נגד לופטהנזה (אף שלא מטעמי בית משפט קמא), בקובעו כי אייר קנדה לא הציגה את מלוא ההתקשרות בינה לבין לופטהנזה ולא הניחה תשתית ראייתית ומשפטית לחיובה של האחרונה בשיפוי.
שורה תחתונה
בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו את הערעור וחייב את אייר קנדה לשלם לנוסעים המערערים 17,300 ₪ פיצוי סטטוטורי (3,460 ₪ לכל אחד מחמשת הנוסעים), וכן 10,463 ₪ פיצוי בגין שירותי סיוע שלא ניתנו – ובסך הכול 27,763 ₪. בנוסף, חויבה אייר קנדה בהוצאות משפט כוללות של הנוסעים בשתי הערכאות בסך 2,000 ₪, כך שסך כל החיוב הכספי עומד על כ-29,763 ₪
פרטי ההליך: רת"ק 30403-12-25 (ערעור על ת"ק 30616-11-24, בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא), בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ניתן ביום 12.3.2026 מפי כבוד השופט דרור ארד-אילון.